לקראת הבחירות המקומיות לעירייה שיתקיימו בסוף חודש פברואר (27.2) תפסנו לשיחה את המועמדת היחידה לראשות העיר, קטי פיאסצקי, המובילה את רשימת ׳בת ים חופשית ודמוקרטית׳ המסומנת באותיות ׳קפ׳, בפתק הלבן למועצה. שאלנו אותה איך זה להיות אמא בעלת משרה ציבורית ומה היא רוצה לעשות בשביל הבנות שלה ובשביל הנשים בכלל.
1. מה המשמעות של להיות בעלת משרה ציבורית ואמא?
את המשפחה שלנו הקמתי כחברת מועצה. שתי הבנות שלי נולדו במהלך הקדנציה הראשונה שלי. חברות במועצה היא תפקיד התנדבותי ובמהלך הכהונות שלי גם עבדתי. את תפקידי כחברת מועצה אני לוקחת מאד ברצינות ומתייחסת אליו בחרדת קודש. אין ספק שהפעילות שלי במועצת העיר גבתה מחיר לא פשוט מהמשפחה שלי- הרבה שעות מחוץ לבית ובעיקר החשיפה הציבורית שלפעמים גררה את השיח למקומות לא נעימים.
זאת הזדמנות מצויינת להודות לדרור, בעלי, ולהורים של שנינו על הגב שהם נותנים לי כדי להמשיך לשרת את הציבור. וגם לבנות שלי, שבתקופות מסויימות רואות אותי מעט אבל יודעות שאמא, בדרכה, נלחמת כדי שגם הן יחיו בעולם צודק יותר ושוויוני יותר.
2. מה את תעשי למען אמהות בעיר?
כמי שנולדה בעיר וחיה בה כל חייה עברתי את כל שלבי ההתבגרות שלי כאן. ועכשיו אני מרגישה את מה שחסר בעיר כאמא. אחד הדברים שחסרו לי בחופשות הלידה היו בתי קפה ופעילויות להורים טריים. בת ים היא העיר המבוגרת בארץ וכדי למשוך לכאן צעירים ומשפחות צעירות אנחנו כרשות מקומית חייבים וחייבות לצקת תוכן לחיי המשפחות. נרשמה התקדמות בנושא הזה אבל יש מקום לעוד ועוד מילוי צרכים.
כמו כן אנחנו חייבים לשים דגש על בטחון אישי לנשים וילדים. להלחם באלימות המינית ובאלימות במשפחה. אלו שני נושאים שאני מובילה במועצה ולצערי לא תמיד חבריי לשולחן המועצה מבינים את החשיבות שלהם.
הנתונים בנוגע לאלימות במשפחה בעיר מאד מדאיגים אותי ויש לנו אחריות לתת מענה לנשים וילדים הנמצאים במעגל האלימות. אני גאה על כך שהייתי כתובת לנשים שפנו לעזרה ואני רוצה לשבח את אגף הרווחה ואת המשטרה שתמיד טיפלו בפניות בצורה מקצועית ורגישה.
3. מה דעתך על זה שיש כל כך מעט יצוג לנשים ואמהות בפוליטיקה?
נשים מהוות למעלה מ-50% מהאוכלוסיה גם בבת ים ולצערי הייצוג במועצה לא משקף זאת. מחקרים מראים שכאשר יש יותר נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות כך יש פחות שחיתות וההחלטות שמתקבלות שקולות הרבה יותר ולוקחות בחשבון הרבה משתנים כמו חינוך ורווחה.
רבות מחברות המועצה בארץ פורשות במהלך הקדנציה הראשונה ורבות נוספות לא ממשיכות לקדנציה שניה. זה לא במקרה. הסביבה הגברית והכוחנית הופכת את השליחות הציבורית לקשה יותר. לא מעט פעמים שאלו אותי כשנשארתי עד מאוחר בישיבות: ״אם את כאן מי עם הבנות?״, אני בטוחה שאת בעלי לא שאלו את השאלה הזאת מעולם. ההתייחסות לנשים בעולם הפוליטי היא לפעמים מאד מקטינה ומזלזלת. בנוסף לזה מדובר בתפקיד התנדבותי שהחברה השמרנית מרימה גבה בנוגע לנשים שבוחרות להכנס לזה במקום לעבוד ולגדל את הילדים.
אני יכולה להעיד מהנסיון האישי שלי שהשילוב של קריירה, קריירה פוליטית ואמהות הוא מאד קשה לתפעול, אבל כשאת מגיעה עם ערכים ומוטיבציה לשנות הכל אפשרי.
4. כאמא, איך השפיעה עלייך המלחמה?
כמו את כולם האירוע הזה הפגיש אותי עם כל הפחדים שלי- בעיקר כאמא וכאישה.
הייתי חרדה מהמצב ודאגתי לבנות בצורה מוגזמת. הידיעה שיש ילדים וילדות בין החטופים לא נתנה ועדיין לא נותנת לי מנוח. זה נורא. באופן טבעי היינו דבוקים לחדשות והתעורר הצורך גם לתווך את המציאות לילדות וזה היה מאתגר כי המציאות היא בלתי נתפסת.
האלימות המינית בשבעה באוקטובר היא משהו שערער אותי מאד, אני עוסקת בנושא אלימות מינית אבל ההיקף והאכזריות הכירו לי תחושות שלא פגשתי בעצמי לפני. אני מאמינה שהאחריות ההורית שלנו היא להבטיח לילדים ולילדות שלנו עולם טוב יותר ולעשות הכל כדי לעמוד במילה שלנו.
לרשימת בת ים חופשית ודמוקרטית למועצת העיר ניתן להצביע באמצעות הפתק הלבן עם הסימון ״קפ״
ועבור קטי פיאסצקי לראשות העיר ניתן להצביע באמצעות הפתק הצהוב עם השם: קטי פיאסצקי.
—-
שוחחנו גם עם מספר 2 ברשימת בת ים חופשית ודמוקרטית (קפ), יסמין וילקומיר-פרייסמן, שייסדה ומנהלת בהתנדבות מלאה את הקהילה החילונית בבת ים ושאלנו אותה את אותן השאלות:
1. מה המשמעות של להיות בעלת משרה ציבורית ואמא?
בשבילי, הילדים שלי הם הכוח המניע. אני האמא שמשנה סדרי עולם עבור הילדים שלה כי אנחנו כנשים, מסוגלות לזה ולהרבה יותר. מבחינתי להיות חברת מועצת העיר זה לנסות לשפר את העיר כמיטב יכולתי עבור הילדים שלי והילדים של כולנו.
2. מה את תעשי למען אמהות בעיר?
עבור האמהות בעיר אנסה לעשות את כל מה שנחוץ לנו ולא קיים בעיר: ג׳ימבורי לפעוטות בכל מתנס, חוגים ופעילויות לילדים מעל כיתה ו׳, פעילויות ועיסוקים חיוביים לבני נוער, הפעלות ופעילויות לילדים ונוער בסופי שבוע, מרכז מדעי בדומה לחווידע שהיה בעבר הרחוק בעיר. וכמובן גם בתי קפה בשכונות שיאפשרו לנו קצת מנוחה ורוגע מהילדים.
3. מה דעתך על זה שיש כל כך מעט יצוג לנשים ואמהות בפוליטיקה?
זה קצת מעציב אבל גם מובן לחלוטין. להיות אמא זו משרה מלאה, לפעמים אפילו משרה וחצי או שתיים. אז לרוב אין פנאי לפוליטיקה, לא פרקטית ולא רגשית. אך כשיש לנשים פנאי לפוליטיקה, אנחנו עושות את הכל על הצד הטוב ביותר.
קרדיט: ינאי יחיאל
פרסומת
