# צביקה ברוט #
אבא שלי, כפרה עליו, עבד בעיריית בת-ים למעלה מ-40 שנה.
חלק גדול מהילדות שלי ביליתי איתו במסדרונות העירייה – אותה אני מנהל היום כראש העיר.
אבא התחיל ככלכלן ועבר לתפקידי ניהול באגף החינוך, עד שנבחר לעמוד בראשות האגף – ואף הוביל את בת-ים לזכייה בפרס החינוך הארצי.
למרות זאת, כשהגיע לגיל 67 והיה אמור לצאת לפנסיה יחד עם עוד קבוצת מנהלים בכירים ומסורים, שהביאו הרבה הישגים לעיר ולעירייה – אף אחד לא חשב להגיד להם תודה.
אחרי עשרות שנים, לא חשבו לעשות לכבודם הרמת כוסית קטנה.
הם גם לא קיבלו מכתב ברכה מראש העיר.
ואפילו לא שיחת טלפון אחת של פרידה מהממונים עליהם.
רק העובדים שלהם עשו להם מסיבה מחתרתית משלהם. אבל הנהלת העיר פשוט התעלמה מהם לגמרי. גם ועד העובדים שתק ולא אמר מילה. כלום.
כבר אז אמרתי לעצמי שאם אזכה פעם לעמוד בראשות העיר הנפלאה הזו – אצלי זה בשום אופן לא יקרה. העובדים לא יהיו שקופים. הם יקבלו יחס ראוי, בהתאם לעבודה הקשה והטובה שהם עושים.
יחס של בני אדם.
ואכן, בנאומי הראשון לאחר הבחירות סיפרתי על המקרה הזה, ואמרתי לאבא מול אולם מלא, שעכשיו – נעשה סוף סוף תיקון קטן: ראש עיריית בת-ים עומד כאן, אמרתי לו מעל הבמה, ואומר לך תודה. הקהל עמד על רגליו ומחא כפיים במשך דקות ארוכות. התיקון נעשה.
באותו הרגע החלטתי שמעכשיו עיריית בת-ים תפיק בכל שנה אירוע לפורשים: נזמין אותם לארוחת ערב, נקנה להם מתנה, ראש העיר יגיע לברך אותם, וניפרד מהם כשהם עטופים בהילה מקצועית ובתודה – שכל כך מגיעה להם.
אז הקורונה קצת שיבשה לנו את התכניות בשנה שעברה, אבל השבוע זה סוף סוף יצא לדרך. אירוע הפורשים שקיימנו היה מרגש עבורי – אבל עוד יותר עבור העובדות והעובדים שיצאו לפנסיה.
אז תודה לכם על שנים ארוכות של עשיית טוב למען הציבור. אנחנו נמשיך את העבודה הקשה והטובה למען התושבים שלנו.
תודה בשמי ובשם כל תושבות ותושבי בת-ים ❤️
פרסומת
