# Michael Osadchi #
לפני כשלושה חודשים נקלעתי לאירוע לא נעים בלשון המעטה שקרה בסוף טיילת בת ים בלילה שבין שישי לשבת.
באיזור המנגלים, ישבנו שם, חברים ספסל צחוקים מוזיקה… כרגיל.
מפה לשם הגיעה חבורה של כ 15-20 ישראלים, ערסים מאותגרים שכלית וכנראה גם עם בעיות חינוך קשות.
קורונה אמרנו? כולם היו עם מסיכות וקפוצ'ונים בהתחלה שמרו מרחק עד שאחד מהם נשלח לכיוונינו לבקש סיגרה ופה התחילה הבעיה, כמובן שחברים שלי שיחררו לו סיגריה ואיחלו לו לבריאות בתקווה שילך ונמשיך לשבת לדבר, לשיר ולהעביר את הסופש, אבל זה לא נגמר כאן.
הגיע עוד ערס שהתחיל לצעוק על כולנו "אתם מחפשים בעיות?!", משום מקום החמולה שלהם מאחור התחילה לזרוק עלינו אבנים והבחור המשיך בצרחות "אני אשב עליכם!" "תנסו אותי!".
אחרי כמה וכמה צרחות ובלאגנים חשבתי שאחד החברים שלי הצליח להרגיע אותם, הושתתי לו בקבוק מים שישתה להרגע ולפתע מצד ימין הבחנתי בדמות שחורה, בהתחלה לא הבנתי עד שהרגשתי עיקצוצים, הרמתי את היד שגירדה על הירך והורדתי ראש להסתכל, הכל דם.
נכנסתי לשוק לא הבנתי מה לעשות, תוך כדי שלחצתי על הירך כשאני בוהה בדם שמשפריץ התחלתי לצעוק "נדקרתי" "נדקרתי!"
הרמתי את הראש לראות מי לידי ואני אומר את זה בשיא הכנות לא ראיתי אנשים בורחים לכיוונים שונים מהזווית הזאת במהירות שיא בחיים שלי.
נכנסתי לעוד יותר שוק.
בזמן הזה ניסיתי לצאת מהמנגלים אך עם כל צעד התקשתי ללכת עד שלבסוף חברים שלי שהיו איתי שם תפסו אותי וגררו אותי כשאני צורח מכאבים, בכמה דקות השכיבו אותי על הכביש, הפשיטו אותי ולמזלי לבשתי חגורה.
מבטיח שזה היה החוסם עורקים הכי כואב שעשו לי אי פעם.
מפה והלאה אני זוכר רק את הפרצופים של החברים שלי שמלאים בדם צורחים עליי משהו שאני לא שומע ותוך כדי אני צורח מכאבים כפולים.
האמבולנס הגיע באיחור אופנתי, כניראה כי חיכה לחבירה של המשטרה (שדרך אגב תפסו אחד מהם באותו לילה ושיחררו במיידי).
עברו כבר שלושה חודשים מהאירוע המזעזע הזה וכלום.
שום התקדמות, נדא, אפס.
רק הפקרה וניפנופים זה מה שקיבלתי מהמשטרה
מבית החולים? רק חוב על הטיפול נמרץ ושלושה ימי מנוחה ככה כאות טובה.
למה אני בכלל כותב על זה אתם שואלים?
היום קיבלתי מכתב שהתיק של האירוע נסגר.
עזבו את זה שלא התקשרו אליי והלכתי מספיק פעמים לתחנה לברר על ההתקדמות של התיק עד שהתחלתי להימאס עליהם ופשוט ניפנפו אותי בחסות החוק ובאמירות כמו "אין צורך שתגיע כל פעם" "התיק בחקירה ואנחנו לא יכולים למסור מידע חסוי" "אל תדאג אנחנו נמצא אותם" ברור הרי זאת המשטרה אם אצא עליהם עוד יאזקו אותי ויעצרו אותי בדין הפרעה באת מילוי תפקידו…
מעניין, באמת מעניין שבמשטרה פשוט יושבים מחממים את הכיסא של המשרד או של הרכב ומחכים שהזמן יעבור כדי לסגור את התיק מחוסר עניין/חוסר ראיות, אנערף ימציאו משהו.
הכי אפסורד זה כשהייתי בכיתה ט' המשטרה ידעה לעבור כיתה כיתה בבתי ספר ולחפש מי מעשן גראס ולפתוח לו תיק פלילי, חקירות עד אין סוף, זימונים וחיפושים בבתים.
ובמקרה של ביטחון אזרחי חשוב פי כמה וכמה, כלום אפס עבודה,
עוד משמרת לאוסף, יאללה רק לסגור את האירוע וללכת הביתה,
אין אמון כבר בשום מערכת, שום דבר לא משרת את הציבור.
אז מה הרוב עושים? מה מצופה ממני לעשות? לקחת את החוק לידיים?! חחחחח מעוד ראלי עם משטרה ששומרת על האינטרס הציבורי, אחרי זה יעצרו אותי כי סמכות…
זה רק קמצוץ ממה שעברתי בשלושה חודשים האחרונים ואני אפילו לא רוצה לפתוח על הצבא ועל הבריאות והבירוקרטיה…
אין אמון.
תגובות ודיווחים 👇
פרסומת
