"מציינים, זוכרים, מספרים״- העיר בת-ים קיימה אירוע מרכזי לציון יום השנה לאירועי השבעה באוקטובר
ראש העיר ברוט אירח בשיחה פתוחה את אבי דבוש, ניצול הטבח בקיבוץ נירים ותושבת העיר אסתר בורוכוב, ניצולת מסיבת הנובה ברעים
במלאת שנה למלחמה ולאירועי הטבח בשבעה באוקטובר, עיריית בת-ים קיימה אירועים שונים ברחבי העיר בכדי לחלוק כבוד למשפחות השכולות ולציין את זכר הנרצחים והנופלים באירועי זיכרון.
אמש, התקיים אירוע מרכזי בעיר- ״מציינים, זוכרים, מספרים״ בטרמינל העיצוב, לציון יום השנה לאירועי השבעה באוקטובר. ראש העיר ברוט אירח לשיחה פתוחה את אבי דבוש – ניצול הטבח בקיבוץ נירים ותושבת העיר אסתר בורוכוב- ניצולת מסיבת הנובה ברעים, אשר דיברו בפתיחות, נגעו לכולנו בלב והזכירו לנו כמה חשוב להיות מאוחדים ולא לאבד את התקווה, תודה לכם על השיתוף המשמעותי.
אסתר בורוכוב , ניצולת מסיבת הנובה ברעים שהעמידה פני מתה, נחלצה מרכב בוער וחזרה ללכת בסופו של דבר אחרי ניתוח בעמוד השדרה סיפרה את סיפורה המצמרר: ״הגעתי עם חברה, ילדות בנות 20, רק ב- 4 בבוקר. לקראת השעה 06:30 התחילו מטחים בלתי פוסקים ולא הבנו מה קורה. ראינו שהשוטרים היו בפאניקה והבנו שאנחנו צריכות לחזור עכשיו הביתה. היינו בין הראשונות שיצאו, ואחרי כמה קילומטרים עמדו 5 מחבלים שהתחילו לרסס את כל מי שהתקרב. שמתי רגל על הגז ועברתי בין המחבלים- זה הדבר היחידי שעבר לי בראש. בזמן היריות התכופפנו ונכנס בנו רכב, והמזל שלי היה שמהקפיצה בתאונה שמתי גז והמשכתי לנסוע- ברגע שהכל קורה אתה לא שם לב לשום דבר.
שיצאנו מהאוטו שמענו את אורי ערד ז״ל שעבד כברמן במסיבה אומר לאבא שלו בפלאפון- מי שנשאר פה לא ייצא בחיים, הוא הסיע אותנו, תוך כדי ירו עלינו, איבדנו שליטה והאוטו התהפך לתוך תעלה. בזמן הזה איבדתי את ההכרה ושהתעוררתי חברה שלי אמרה לי להיות בשקט. מעלינו עשרות מחבלים וצרור כדורים, עצמתי את העיניים ואמרתי לעצמי שאם יפגעו בי לפחות שלא אראה את הפנים של המחבלים.
אורי ערד שהסיע אותנו רוסס בכדורים, לאחר מכן, היה שקט, התחילה שריפה ואני עדיין הייתי בחיים. ברכב האמנתי באמונה שלמה שאני אצא מזה. שאם עברתי את כל זה ועדיין אני בחיים- אני אחזור הביתה- להתייאש זה לא בא בחשבון. כך היה וניצלתי.״
כשראש העיר ברוט שאל לסיכום- מה הנקודות האופטימיות שלכם מכל הסיפור הזה אמרו:
אסתר בורוכוב: ״גם האנשים הכי חזקים בעולם צריכים רגע לעצמם, ולהבין שהכל בסדר. אם שרדתי את כל מה ששרדתי, זכיתי בחיים ואני צריכה לחיות אותם. אני עדיין אופטימית ומקווה לטוב״.
אבי דבוש: קשה לענות על שאלה כזאת, כיוון שאנחנו עדיין חיים את זה יום יום, המלחמה עוד לא חלפה ויש לנו עדיין חטופים בעזה שאנחנו נלחמים לשחרר אותם בחיים. ואם בכל זאת לתת תשובה לשאלה זו, הנקודה האופטימית היא הרקמה האנושית המיוחדת שיש בקיבוצי העוטף שפועלים יחד".
לסיכום האירוע, אמר ראש העיר ברוט: ״אנחנו מחויבים להיות ראויים לאנשי הקורבן שמסרו את נפשותיהם ונרצחו, ולהיות אנשים טובים יותר- בלי ימין, שמאל, דתיים וחילוניים, אלא להיות כאגרוף מחץ- ראויים ומאוחדים מול כל איום. כולנו כואבים בשנה זו אבל יוצאים מחוזקים. נתפלל לחזרת החטופים והחטופות במהרה, ושהלוחמים והלוחמות יחזרו הביתה בריאים, שלמים ובעיקר שנהיה ראויים. תודה על השיתוף שלכם".
קרדיט צילום: שלום אלזם
פרסומת
