מי מאיתנו, האמהות, לא נתקלה במצב בו ילדה הגיע עם בעיה מסוימת שנתקל בה?! האינסטינקט הראשוני שלנו כאמהות הוא לתת מיד פתרון, לעזור, לגונן… אנו רוצות להיות שם עבור ילדינו, לתת להם מענה לכל צרה או מצוקה, לפתור להם את בעיותיהם כדי שלא יצטרכו להתמודד איתן ושיוכלו להמשיך ליהנות ולגדול בשקט.
יחד עם הרצון לעזור, לתמוך ולגונן, עלינו לקחת בחשבון תפקיד הורי נוסף וחשוב לא פחות (אם לא יותר): תפקידנו כהורים הוא להכין את הילדים לחייהם מחוץ לבית. בגן, בביה"ס, בחוג, בתנועת נוער וכו' ילדינו נתקלים ועוד יתקלו בכל מיני דילמות, בעיות, התלבטויות, כי מהם החיים של כולנו מורכבים… אם בבית אנחנו דואגות לתת לילדינו פתרונות, לעטוף, לגונן, פורשות מעליהם מטריה גדולה ולא מאפשרות להם להתמודד, מנין ירכשו כלים להתמודדות מחוץ לבית??
דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא העובדה שילד שפותרים עבורו את כל בעיותיו ומונעים ממנו להתמודד, חש עצמו קטן ותלותי, שכן אם היה גדול ואחראי לא היו פועלים בשבילו והיו מאפשרים לו להתמודד… כך ילד הופך תלותי ולומד שהעולם הוא מקום מפחיד לגדול בו שכן ללא המבוגרים הוא חש חסר אונים, קטן, חלש…
חשוב לזכור, שכאשר אנחנו נותנים לילדים את הפתרונות המתאימים לנו, אשר ניתנים ממרום גילנו, מניסיון החיים שלנו, הם לפעמים שמים את הילד במצוקה כפולה מכיוון שהפתרון שלנו אינו משהו ישים עבורו והוא עלול להרגיש שהוא מאכזב אותנו… כאשר הפתרון מגיע מהילד ולא נבהלים מ"אני לא יודע" ונותנים לילד זמן, הוא לבטח ימצא פתרון שהוא מרגיש שהוא ישים עבורו.
אם מטרת העל שלנו כהורים להכין את ילדינו לחיים, חשוב שנאפשר להם להתמודד ונעביר להם בהדרגה את האחריות להתנהלותם.
דף עסקי: https://www.facebook.com/lehorot/
אתר: https://www.lehorot.co.il/
פרסומת
