במשך ארבעה חודשים היא היתה יונקת בלבד.
בגיל ארבעה חודשים נאלצתי לצאת בלעדיה ומכיוון שלא הצלחתי לשאוב חלב אם ציידתי את
אימי ששמרה עליה בתמ"ל על מנת שתאכיל אותה.
באותו היום הקטנה קיבלה מנת תמ"ל ולמחרת נתתי שוב מנת תמ"ל .
כך במשך חמישה ימים קיבלה הקטנה שלי פעם ביום מנת תמ"ל .
ביום השלישי צצו כתמים אדומים על הגף שלה ועל פניה, לא ייחסתי לזה חשיבות כיוון שנעלמו
כלא היו לאחר שעה.
ביום החמישי ,כחמש דקות לאחר מנת התמ"ל, התינוקת החלה לבכות בהיסטריה, להתנשם בצורה
כבדה-כמצוקת נשימה ,ידיה ורגליה החלו להכחיל.
תוך חמש דקות פקדנו את מרפאת קופת החולים שלנו שנמצאת ליד הבית כאשר התינוקת נמצאת
במצב של שוק אנפילקטי בשפה הרפואית.
משמע, הפסקת נשימה עקב חשיפה לאלרגן.
לא ידענו על איזה אלרגן מדובר שכן התינוקת לא נחשפה באותו היום למשהו חדש….
שברנו את הראש עד שחשבנו על התמ"ל (מבחינתנו אלרגיה נחשפת בפעם הראשונה שנחשפים לאלרגן,
לא ידענו כי ישנה האפשרות שתגובה אלרגנית תגיע לאחר חמש חשיפות).
בנוסף , כלל לא ידענו שיש דבר כזה- אלרגיה לחלב….
קיבלנו הוראה- לא לתת תמ"ל חלבי אלא כזה במרשם (עם חלבון חלב מפורק) ולא להביא במגע את התינוקת
עם חלב ומוצריו.
בגיל שנה קיבלנו הפניה למרפאת אלרגיה על מנת לעשות שלל בדיקות אלרגיה.
הבדיקות שעשינו היו-בדיקת ראסט (בדיקת דם המאבחנת אלרגיה) וטסטים עוריים (בדיקות עוריות נקודתיות )
ובכל הבדיקות הילדה אובחנה כאלרגית לחלב – קזאין ,חלבון החלב.
לאחר מכן עברנו בדיקה נוספת – בדיקת תגר היא נקראת.
מדובר בבדיקה בה הילד נחשף לאלרגן בחשיפה מבוקרת במרפאת האלרגיה תחת השגחתו של הרופא.
את הבדיקה הזו מבצעים לשני צרכים , הראשון לבדוק רמת אלרגיה בחשיפה והשני לבדוק אם ישנה
האפשרות לטפל באלרגיה בחשיפה מבוקרת.
טיפול באלרגיה בחשיפה מבוקרת נעשה במספר מרפאות ברחבי הארץ ולכל מרפאה תנאים שונים
לקיום הטיפול.
איך מטפלים באלרגיה למזון?
הטיפול נעשה בכמה שלבים –
השלב הראשון צריך לעשות בדיקת תגר על מנת לבדוק ולאבחן האם האדם מתאים לטיפול .
השלב השני במידה וצלחנו את השלב הראשון מתחילים בחשיפה מבוקרת לאלרגן כאשר האלרגן
בהתחלה ניתן במצב מפורק שלו (לצורך הדוגמא בטיפול בחלב מתחילים בחלב אפוי -עוגה למשל) .
כאשר התגר עובר בהצלחה המטופל נשלח הביתה להמשך טיפול ונחשף ברמה היומית לאלרגן בצורתו
שניתנה במרפאה למשך תקופה עליה הורו בטיפול במרפאה.
אם צלחנו את החשיפה מגיעים לאחר תקופה למרפאה לחשיפה נוספת בכמות שונה עם האלרגן בצורה אחרת-
פחות מעובדת/מפורקת.
וכך הלאה עד למתן האלרגן בצורתו הרגילה בכמות גדולה.
אלרגיה היא כשל מערכת החיסון במגע עם אלרגן מסוים.
הרציונל בטיפול באלרגיה בחשיפה מבוקרת הוא הרגלת המערכת החיסונית לאלרגן לאט לאט .
ולמה אני מספרת לכם את זה ?
מי שעוקב אחרי יודע כמה קשה היא ההתמודדות עם האלרגיה וכמה חשוב לזהות
אותה בהקדם ואם ניתן גם לנסות ולטפל בה .
הילדה שלי חוותה כבר שלושה התקפים אנפילקטיים וזה למרות שאנחנו שומרים עליה מכל משמר
ומרחיקים אותה מהאלרגן שלה (חלב) .
ישנם אנשים שלא ממש יודעים איך ,איפה ואם אפשר לטפל וזה המקום לספר לכם שאפשר לנסות לטפל
ולפחות לבדוק ולזהות.
אני ממליצה לכל אדם שחושד בהיתכנות אלרגיה לבדוק את הנושא ולא להקל ראש.
אלרגיה למזון יכולה להרוג.
והדבר החשוב ביותר לדעת הוא שאלרגיה אינה צפויה , התקף אלרגיה יכול להיות קל וזה שאחריו יכול
להיות קשה.
כדאי לבדוק.
ובמידה וגיליתם אלרגיה תזכרו שהיום ישנם דרכים בהם ניתן לנסות לטפל .
בברכת בריאות איתנה ,
קארין , אמא של ליה .*הכותבת אינה רופאה אלא אמא של ילדה אלרגית ברמה מסכנת חיים.
פרסומת
